בן שרה ורפאל. נולד בשנת תרפ"ב (1922) בעיר סמרקנד ברוסיה התיכונה למשפחה אמידה שאביה עסק בטקסטיל ובנכסי דלא-ניידי. לאחר המהפכה הבולשביקית נותרה המשפחה חסרת-כל. האב היה לרוכל נודד בכפרי הסביבה ועיירותיה ומישה נלווה אליו בעבודתו. בשנת 1934 עלתה המשפחה, בדרך לא חוקית ואחרי תלאות וטלטולים רבים, לארץ-ישראל והתיישבה בירושלים. האב החל לעבוד בסינון עפר ומישה למד ספרות ובערב שקד על לימוד השפה העברית. לאחר כמה שנים עלה בידו, בעמל רב, לפתוח מספרה בבית הכרם וכך סייע בפרנסת המשפחה. לימים הצטרף לקן הירושלמי של תנועת הנוער בית"ר והתחבב על חבריו בזכות פעילותו המסורה ומזגו הטוב. ברבות הימים החליט לנסות מזלו כלוטש יהלומים ועבר לנתניה לתקופת נסיון כמתלמד

באחד מבתי החרושת. בכ"א בכסלו תש"ו (26.11.1945) פרצו כוחות-צבא בריטיים לכמה מישובי שפלת החוף כדי לערוך בהם חיפושים לאחר התקפת ה"הגנה" על תחנות-תצפית של משמר החופים הבולש אחר ספינות מעפילים. מישאל היה בין ראשוני המתנדבים הרבים מישובי הסביבה שנהרו מכל צד כדי לסכל את החיפושים. כשהתקרב חלק מהם לקיבוץ גבעת-חיים הנצור פתח עליהם הצבא באש כבדה שקטלה שבעה, ומישאל ביניהם. הוא הובא למנוחת עולמים על הר הזיתים בירושלים. הניח הורים, שלוש אחיות ואח.

בעתון "דבר" מיום 25.12.1945 התפרסמה רשימה לזכרו.